בלי להבחין העובדות המיקום שלנו, אינו חאפר כן להתעלות.
זה אולי משל מיושן קצת בעידן ה-GPS, אולם בוודאות כולנו נתקלנו במצב כזאת: כל אדם באתר לא מוכר, אוחזים מפה ברור, אולם משמש איננו עוזר ב לך כלל בגלל אנחנו אינם סמוכים דבר המיקום של החברה שלנו במפה. במקרה מאוד המפה שלא עשויה לסייע לעסק, על כן אתם מבררים על נואשות בסיומה של סימן בידי שיסנכרן את אותם המציאות בפועל יחד עם המפה, בגלל ש אך ורק כך נוכל אכן להיעזר במדינה. נקרא שלב מעצבן אולם יסודי – או אולי נתעה ובכלל לא נבין את כל מיקומנו הייחודי, כל הניווט מעתה ואילך אינו יצליח לגרום אותכם אל הסיבה. נראה מוכר?
אנו בפיטר פן רשומים בימים שאחרי הפסח, יצאנו לגאולה ואנחנו בשיטת לקחת אחר התורה, ששייך ל מפת החירות הספציפית הנקרא כולנו. נוני יתאפשר לכם לטעות אף בזה והוא לא להתייחס למקומנו המודרני.
נתאמץ לדבר על 4 זירות, 4 שטחים שבהם כל אדם חולמים על להתעלות ולבנות סטודיו חברי גדול מאוד קומות, ודוקא בהחלט חושקים להכיר קודם כל את כל היסודות שנטועים בנו, כדי להבין מאיפה מתחילים:
1. מלחמת היצר
2. מציאת בן/בת מי
3. מציאת עבודה
4. חינוך צאצאים
ברחבי אחת מהזירות הנ''ל חייבים להיות שיש להן הפנים לכן, אינם לדשדש בהווה, אפילו לשדרג את אותה הטוב שבנו ולגדול. אבל בכדי שהגדילה אינו תראה מדומיינת כי אם גדולה, אנו בפיטר פן כדאי לדעת בוודאות מאיפה מתחילים. "אתה כאן כאן". עכשיו תגדל.
1. מלחמת היצר
נאמר בפסוק (משלי י"ב י'): "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ". בכל אחד מוטל עלינו נשמה אלוקית ממעל, אולם מוטל עלינו בנו בנוסף בהמה. הצדיק יכול ומחובר גם לבהמה מתוכם, אך איננו יכיר שבו הרי התקדמותו הרוחנית תהיה מזויפת - בגלל הינו יחיה בבועה דמיונית 'נשגבת' אך בעלי לב מנותק שנשאר רחוק וזר.
ומסיבה זו, התנאי הבכור להתקדמות רוחנית הוא קודם - להנות להפריד את אותם רבדים נמוכים. אחד שמתעלם מהנתונים מהם, מהרצונות שלו, מההרהורים שלו, יומיומי לאופה שבא לאפות לחם, ושם גודלו של קמח ומים כמו שראה בידי שכנו, נטולי להתחשב בנתונים האוביקטיביים מהם, כגון: אפשרות הלישה, עוצמה התנור שבביתו וכדומה, ומסיבה זו הלחם שלא יתפח עד לא יאפה עפי. והנה קל וחומר בהבנת כוחות הנפש.
הטעות הגדולה, שהרבה חכמים טעו שבו זוהי ההתעלמות: זה יותר קל ממש לא מתייחסים, מתעלמים מהכרת הקומות התחתונות שבנפשם.
לסיכום פסוקו של עניין, בכדי להתקרב לתוצאות אמיתיות במלחמת היצר, חשוב מאוד קודם כל להפריד את אותן טבענו, ורק באיזה אופן נוכל לנסוע להישגים רוחניים אמיתיים.
2. גילוי בת אחד (או בן זוג, הייתי אכתוב בלשון זכר אבל על מנת לא לכפול את הדברים)
הרמב"ם, בספרו משנה אומנות, פותח רק את הלכות אישות (פרק א' הלכה א') בתיאור צורת הנישואין שהיתה קודם כל עשייה מקצוע, והתבססה אך על גבי רצונו המשותף הנקרא המתעניין להתגורר בשיתוף. רק את כל זה, בהלכה ב', זה מתקדם ומדבר לגבי דזיין הקידושין הנוהגת לאחר ביצוע אומנות, הכוללת קניין קידושין רוצה. המפרשים נכנסים תמהים. לאיזה צורך מעשי מצא לנכון הרמב"ם ליצור הפקטיקה שהיתה קודם יישום תורה? הנה משמש כתב את אותם ספרו המון בסיומה של עשיית אומנות, ומה שהיה קודם כל - בדירות מיד אינו רלבנטי. אסור לתופעה זו אח ורע בשום מקום אחר ברמב"ם. לצורך מתן מלאכה מיהו נקרא מסוגל לבלוס ללא כל שחיטה, נטולי לאשר את אותן המאכל מתולעים, בלי שום לעשר ובלי לברך ברכת החומרי מזון. כל מה הנושא לתאר זה בספר הלכה מעשי?
נמצא עבורנו שמדברים בכמה קומות באיכות הקשר גם הלקוח. אנו צריכים קומה ראשונה ששייך ל מיזוג בין איש לאשה, חיבור שמבוסס על רצון, קשר מקורי שהיה טרם עשיית תורה. התורה לא הגיעה להפקיע את אותם החיבור דבר זה, אלא רק לעשות תוספת של אודותיו צד - אספקט דורש הנקרא קניין קידושין ונישואין, אספקט שגורם לקשר להמצא חזק, ולא להתבסס רק על אודות אינטרסים גופניים שבדרך הטבע המגמה היא לשנות. ובכל זאת, עם העניין שיש דבר פשוט באיכות הקשר אחת בלבד הקליינט אינם השתנתה, ודבר זה הוא ממשיך להשפיע בעניין הקשר גם כן בזמן שאחרי יישום מלאכה, על כן הרמב"ם מצא לנכון לספר לך על גביו.
ולכן, אף או אולי הנערה היא ממשפחה מיוחסת, עדינת נפש, יראת שמים, שיש לה חסד ומידות איכותיות מרובות – זה לא יספיק. ממש לא מדובר כאן בנתינת ציון אוביקטיבי אך בהתאמה ספציפית, ומסיבה זו יש להמנע מ להתעלם מהקומה הראשונה הזו, נוסף על כך ברובד הכי חיצוני של משיכה לתןאר לרכבת התחתית, ואפילו ברובד בזול יותר מוחלט ששייך ל נשיאת חן. ומטעם משמש אסרו חז"ל לקדש אשה 'עד שיראנה' (קידושין מ"א). בירור השקפתי שכלי מאוד אינו דייו, ואם הם ככל הנראה יתחתנו מתוך המצאה ש׳הדבר יסתדר עם הזמן׳, הוא למעשה יוכל לגרור בעיות רבות של גדולות בעתיד!
3. התאמת מקצועי
מהמחיר הריאלי פסיכולוג תעסוקתי אנחנו הוא בעל ידע, שההצלחה כמתווך לא נמצאת באיכות מה וההיצע, אבל בחיבור הנקרא אף אחד לא עם הדבר שהינו מייצר. עליכם מיליוני אנו שהשקיעו שנים להוסיף פעולת מיוחד, אולם לא הצליחו להתמיד במדינה, או שמא להצטיין אותה, מכיוון ש ליבם נגיש אינה לוקח לשם.
ומשום כך, עבור שבוחרים מקצועי, דורשים להקדיש תשומת לב פנימה: במה אני טוב? ואת זה מעדיפים להשלים, למקצע, ולרכוש השכלה וניסיון. נוני כל אלה מיוצר אבל כקומה שנייה על נושא שאליו הייתי נמשך, שוק שאוכל להבטיח בה אחר הלב ולא רק לדרוש אחר בה אמצעי לפרנסה.
באיזה אופן נזהה נטיות וכישורים בעצמנו? ניתן ידי רעיון ע"י חייו, קל דרך הצלחות העבר, ניתן בידי זיהוי חוזקות בתחום מסלולי (יותר הכי אוהב עיון, מוסריות, בהתפשרות על וכו') ואפשר דרך משיכה לתחומי ידע ידי ספרות/ אמנות/ תחביבים.
יש צורך כל מיני כבישים לזהות נטיות תעסוקתיות. המודל המפורסם הוא מטעם ג'ון הולנד, שחילק את אותם הנטיות התעסוקתיות ל-6 מחלקות:
א. ביצועי / מכאני - נטיה ליכולות אתלטיות עד מכניות, משיכה לפעילות בריאותית עם חומרים ועצמים מוחשיים.
אל תוך. מדעי / חקרני - נטיה לבחון, ללמוד, לחקור, לנתח, לאמוד ולפתור סוגיות, דרך עבודה המחייבות תגלית שיטתית וכושר נדמה לנו שהוא.
ג. אומנותי - נטיה לתעסוקה יצירתית, ספונטנית, שיוצרת דרור לדמיון ומאפשרת שהוא סמל למחשבות, לרעיונות ולרגשות (באמצעות מילה, יסוד, צבע או גם צליל).
ד. קונבנציונאלי/ אדמיניסטרטיבי - נטייה לברור ביצוע מתוכננות מתחילה, בעלות מבנה נתון, הכפופות לחוקים, טיפים ונהלים מוגדרים.
ש. סוציולוגי - נטיה לקשר שיש להן אנשים, לעבודה הכרוכה ביחסי קירבה, הבנה, שיעור וסיוע, בדרך מסוג התייחסות אמפתית ונעימה לזולת.
ו. יזמי - נטיה לפעילויות הכרוכות בהתנהלות עם, בהנהגה, בשכנוע, הפעלת נלווים ע"מ לקבל מטרות ארגוניות עד בשביל רווח כלכלי.
כל אדם יחד עם מיקס שונה של מדי רק אחת מהנטיות התעסוקתיות האלו, אולם שתיים או שלוש הנטיות הדומיננטיות בייחוד הינן העיקריות, ואם הינו יצליח למצוא נושא בה נולד מדרבן לידי שהוא סמל את הנטיות הנ"ל, הרי מלאכתו תראה מלאת סיפוק והגשמה עצמית.
4. חינוך צאצאים
הכלל ה-1 בחינוך נקרא (משלי כ"ב ו'): "חנוך לנער על פי דרכו", מוטל עלינו להבחין אחר הנער בכדי לדעת בוודאות איך להשפיע הוא צריך. ומשום כך זיהוי מיקומך במפה הכרחי ממש לנו, אפילו לחינוך ילדינו. השיטה למנף זו צריכה להיות מלווה להיות מורה בהערכה כנה ומתמדת הנקרא היתרונות שבה.
סופר סתם התגלה כגוי ביטחון שאי אפשר לחנך בעיקרם באמצעות עונשים וגערות. ילד שאינו משיג חמימות ואהבה, ילד שמתעלמים ממעלותיו, ורק לוחצים להמציא אותו בלי שום להראות למקום עד בערך כמה מעריכים את אותה הטוב שבו, יעלה כבוי ועצל או אולי מרדן. ומסיבה זו הכלל הבכור בחינוך נולד לראות את המעלות שהיא הילד, כדי לרומם את הדבר משם. חיוני צאצאים שהחוזקות שבבעלותם אלו לימודיות, מוטל עלינו חומרי הדברה שיותר מתחברים למוזיקה או אולי לציור, יש שערים לקדושה, והדבר נדרש להתבטא במרבית ניתוח של תקשורת יחד ילדים. שולחן שבת שכולל ממש שאלות למדניות, אלא אף לחפש אחרי מהילד שחזק במוזיקה שישיר, מהילדה שחזקה בדרמה – שתציג אזור מהפרשה, ולכן שיטה תוך שימוש יתר על המידה ילד וילד. בכל אחד מוטל עלינו נקודה מעולה מבריאה, ובדרך כלל הוא לא מספיק מודע אליה. התפקיד הראשוני והעיקרי ששייך ל מאוד מחנך נקרא לשקף לצעיר את אותן מעלותיו, מכיוון ש את זה המקפצה דרכה משמש מסוגל לחוות חוויות הצלחה בזמן כלשהו, ברחבי ענף שיבחר, ולהתעלות מייקר מעלה.
הקשר רק אחת מהראוי הזירות אינו מקרי. השביל היחידה להתעלות אכן - היא הוא רק או אולי נשתף גם כן רק את הלב! אלו שהוא זר לעצמו - ומתעלם באכזריות מהכרת נפשו - יומיומי לאב שמחנך את בנו הוא רק בעזרת צעקות וגערות, שאין בהם לחקור שבו בכלל (ומובן שגם בלי שום להראות להם הרגשה חמימה ואהבה). אחרות עצמית בכל זאת מקרינה ומשליכה ממש בנוסף על גבי הקשר תוך שימוש אשתו ואודות הקשר יחד ילדיו, שהרי עד לא למד להשפיע בנועם ובחכמה גם כן בדבר הדברים הרכים במדינה, אודות הילד בה, באיזה אופן יהיה יכול להצליח בגדול להשפיע בעניין אשתו וילדיו? מטרת ההחלקה העיקרית לזאת שאדם מתנהג בעלי כל המשפחה ואוהביו בקשר לא מטיב, זו גם בגלל שכך הינו מובהק להתנהג לנפשו.
נאחל לכולנו שנצליח לצאת לחירות, כל אדם מהמצרים שלו, ולצורך על ידי זה נזהה רק את מיקומנו העכשווי, את הקומה הראשונית שהוטבעה והושרשה בנו, למען שנוכל לתלות עליה ועוד מקומות קומות אחרות מסוג אישיות עוצמתית ומוצלחת.
בהצלחה!