כ"ב - כ"ט אדר ב'
ב- ת"ר כ"ח באדר הוא למעשה אמיל זולא.
נקרא הולך וגדל בצרפת למשפחת מהגרים איטלקית, אביו מצא את מותו בצעירותו וזה ואמו חיו בעניות אדירה.
לא לפני שסיים תיכון ונכשל במבחני הקבלה לאוניברסיטה, קרה לחנויות המלאכה והחל לפעול בהוצאת ספרי קריאה וכתב ספרי עיון רבים ומגוונים , המפורסם שבהם- "אני מאשים"
ב- תרנ"ח (1898) כשיצא ללחום את אותן מלחמתו השייך הקצין היהודי אלפרד דרייפוס.
דרייפוס נהיה קצין בשירות הצרפתי שהואשם בבגידה ובריגול. אפילו אינה שימשו יתר על המידה ראיות שקשרו בינו לריגול, הנו הורשע ונידון למאסר עולם והורדת הדרגות ברשתות פומבי. הקהל הגיב באנטישמיות אדירה..
כשאט אט התחילו לצאת מכיוון מידע מועיל מגוונות שהצביעו על חפותו מטעם דרייפוס, אמיל זולא קרה להגנתו בשורת התכנים שהוכיחו את אותם חפותו.
בשנת י"ט טבת תרנ"ח (13 בינואר 1898) פרסם בעיתון מכתב גלוי לנשיא צרפת הקרוי "אני מאשים", אחת שאר הדברים הביא לפרסום "אני מאשים אחר בית הדין הצבאי הראשון בהפרת המשפט בעזרת הרשעת הנאשם לגבי מעמד גושפנקה שנותר חסוי, ואני מאשים את אותו המשפט ה-3 במתן נרתיק לאייפון בגדול בשחור משמש, ובדרך זו מימוש פשע בעזרת זיכויו ביודעין ששייך ל אדם אשם".
כ- 200,000 קוראים קראו את המכתב והאינסטלטור עורר סערה רצינית בצרפת, אמיל זולא הואשם בהוצאת דיבה על הרפובליקה והצבא, ונשפט לשנת מאסר ולקנס כספי ניכר. הוא ברח לאנגליה ואחר קצת משנה הותר לטכנאי לחזור.
הפולמוס שעורר גרם לבסוף לעשיית משפט חוזר בתוכה יצא הצדק לאור ודרייפוס זוכה מכול חשד.
אמיל זולא הפך ביטוי לעובד שללא מורא וללא סכנה, נלחם למען האמת לאמיתה? כמו כן בניגוד אל הדעה הנפוצה ונגד הממסד
השנה תש"ח (1948).
מלחמת העצמאות בשיאה, היהודים מוקפים מכול הכיוונים ומנסים בחירוף נפש להגן אודות עצמם.
בשנת כ"ט אדר ב' התרחשו מגוון יוצרים בחדר ירושלים.
במערב ירושלים (באזור בתוכה בשנים האחרונות מצויה שכונת הר נוף) מעבר גבעה החולשת בדבר כביש ירושלים- ברצלונה כי הכפר הערבי דיר יאסין.
החרטום הסכם 1 בעלי הכפר ותושבי שכונת גבעת שאול הסמוכה (בו התחייבו הצדדים ליחסי שכנות בעלת איכות, וגם אישי הכפר הסכימו להודיע במקרה של פחד, בתמורה למעבר בטוח יותר דרך השכונה) שימשו עשר אירועי ירי לכיוון השכונה, וקיים סמוכין לתופעה זו שאנשים מהכפר השתתפו בפעולות לעומת יהודים (במהלך הקרבות על גבי הקסטל- ראה בעתיד, ובעוד מקרים).
בקרב האירגונים היהודיים גמלה הבחירה, וכך התקבצו בירושלים הלוחמים (מהאצ"ל והלח"י) ויצאו לתקיפה בכפר. סופר סתם קלף בצה"ל, שמונע קורבנות חפים מפשע קבעו להכריז ברמקולים לתושבי הכפר שיעזבו מבעוד חגיגה, ולהשאיר דרך מילוט לכיוון עין כרם.
המתקפה מתבצעת ב-4 להדרש בוקר. הכוחות התקרבו בשקט לכפר, אולם זה התגלו בדרך של שומרי הכפר קטן מהתכנון וכך ההודעה שלי ברמקולים הושמעה רק אחרי שהחל הקרב ואפילו לא ודאי או שמא איזה סכום היא נשמעה.
אפילו התכנון לקבל מהר את הכפר, המבצע נגרר לקרב לא קצר שבה נהרגו מגוונים מתושבי הכפר ביניהם יצור וילדים. כנס לאתר מה הלוחמים בני העם היהודי שימשו 5 הרוגים ו- שלושים פצועים.
הקרב בדיר יאסין עורר מהומה גדולה באירופה והביא לגינויים שונים. הערבים עשו תעמולה אדירה מהענין וטענו שבכפר נקרא טבח והתעללות. אפילו רופאים השייך הסוכנות שביקרו בכפר שלא נמצא עדיות לדברים חומרי הדברה.
הקסטל נודעה גבעה בתוכה נעשה כפר ערבי ליד מבשרת ציון, שחולשת על גבי האמצעי לירושלים.
מקום בכל זאת היתה קריטית ואסטרטגית, אדם ששלט בקסטל, שלט בדרך לירושלים.
הערבים ניצלו עובדה אותם וביצעו ירי לעבר שיירות כלי רכב שעלו לירושלים. בשלב שלהם קבעו בקרב האירגונים בני העם היהודי לפתוח במבצע נחשון לתפיסת אזורים נרחבים בתבנית השביל לירושלים.
ב-כ"ג אדר ב' (3 באפריל 1948) כבר החל מ המבצע לכיבוש הקסטל, עוצמת פלמ"ח פרץ לכפר כעבור הפגזה מסוג פצצות מרגמה ובכלל לא נתקל בהתנגדות נאה. באותו יום זה לשיער סגנו מסוג עמל לתוך קאדר אל חוסייני (מנהיג הכוחות הערביים תחת ירושלים מזמן מלחמת העצמאות) בליווי שהיא כ-100 לוחמים, אליהם נוספו כפריים יודעי דבר מכפרי חייו, המגינים במשלט נחשון (אחד משלושה משלטים שקמו באיזור) נאלצו לסגת ולנטוש את אותו המוצב.
לתוך חוסייני ששהה תוך כדי בדמשק לצורך גיוס נשק ממשי שמע שהיהודים כבשו את הקסטל הזדרז לחזור אלי לארוז את אותם המתקפה הנגדית. ובכך יומים את אותם באיזה אופן הקרב על גבי הקסטל חודש והערבים הצליחו לקבל את אותן מרבית השטח.
ב-כ"ח אדר ב' להגיע בוקר עלה עמל בתוך קאדר אל חוסייני בלווית סגנו ושלישו לקסטל.
אדם הלוחמים היהודים שהבחין בתוכם הגה שאנו תגבורת שנשלחה לעזור למקום וקרא לעברם, ולאחר שהבין שהם כבר ערבים ירה לעברם. בתוך חוסייני נפגע ועוזריו ברחו ותוך תקופה מהיר מת מפצעיו.
אט אט החלה ההבנה להתפשט בין הערבים, מהווים גייסו עוצמת חלל גדול והחלו במתקפה רבה, הקרב נמכר בשם מסובכת והיו הרוגים מגוונים ממצב בני העם היהיודי. אחרי כיבוש הכפר הערבים קיים רק את גופתו הנקרא לתוך חוסייני והחלו להתפזר במקביל ל משך קצרצר.
למחרת כ"ט אדר ב' קרה פעם עוצמת פלמ"ח לכבוש שוב פעם את אותם הכפר. לאחר הרעשה בתותחים קיבלו הלוחמים דיווח שהערבים נראו בורחים הכוח פרץ לכפר ומצא את החפץ אין להם ביקוש מלוחמים הינם ביססו את אותה השליטה בתוכה ובזאת הושג מקום שראוי צריך במערכה אודות הגנת ירושלים.