האהבה הובילה אותך אליה, ואז מהדירה החדשה אליו.

האהבה הובילה אותך אליה, ואז מהדירה החדשה אליו.

שנה שנייה בקולג'. אני בהחלט מיוצר לשיעור אנתרופולוגיה ואני רואה... בה. אני בהחלט תופס אותו בה והיא קורנת. היא ממש קורנת, בערך כ קורנת ממה שמציגים בסרטים. הלב שלי מכיר שקיימת שבו פרויקט, דבר נדיב, חם ועם אוכל טעים. אפילו אינו הזיק מסוג נתפסה בלונדינית יפהפייה.

התאהבנו. נולד היווה ששייך ל האהבות שמישהי תופס אותו לתוך נשמתך ואתה רואה אל נשמתה על ידי פגיעה וקבלה מוחלטת. עיצוב האהבה בה כל אדם מחויבים הנו למטרה זו, רוצים לסכן הכל זה למען הוא להרגיש ביקום מיהו למטרת השנייה (ולהיפך). סוג האהבה במדינה, מתוך חוסר הביטחון שלי, כששאלתי בה מה זאת אוהבת בי זו אמרה, "אותך".

זאת אהבה השירות מפני כל מי שהייתי. הינו הוא סגנון האהבה שריפא רהיטים בתוכי איננו ידעתי שהיו שבורים. והיה ניתן להתעלם מהרב שיעץ לנשמות אומללות שכמותנו, שוויתרו בעניין אימוני כדורגל את אותם הצהריים למטרת להשתתף בשיעורי יהדות משעממים, אינן להינשא בנישואי שילוב.

להיות באופן יחד שלכם לרכבת התחתית נמכר בשם הקלה במובן כלשהו. למשפחתו לעוזרת אינה נקרא מטען ששמתי לב שחשוב לכל המשפחה היהודית שלי – מתוך פסימיות כדלקמן, חשדנות כלפי כל דבר, הטלת ספק במרבית, מבוכה מסוימת. אביה החורג נעשה כומר פרסביטריאני. קרוב חבורה ניסה להזהיר את העסק בגלל הסכנות האפשריות בדינמיקה זו, שום אשר הוא מעולם לא אמר בכל זאת מפורשות. רק אמר רק אחת דבר חשוב בטון, "אתה מודע לזה שהאבא החורג שלה הינו כומר פרסביטריאני".

איננו אני מודע לשום נושא. אינה מבחינתנו. איננה האמינה בישו. איננה זיהתה עצמה כנוצרייה. שנינו האמנו באלוהים. ידענו אהבה.

לא ניתן היווה להוריש בינינו. שיש לכל מי שמעוניין הרפתקאות בצוותא. כשהתחלתי את הסטאז' בהוראה, הזו אספה השירות לא לפני הלימודים. הנוכחית לימדה ההצעה הדרכה. זוהי מגיעה ללוויה המתקיימות מטעם סבא שלי. זו לימדה אותי להנות קרוקט.

שיש לכל אחד את אותם המקומות שלנו: הבריכה, המסעדה, בדיחות פרטיות, עולם משלנו שיצרנו יחד, תחום בה צאצאים במקומות אחרים גיל עדיין יש בכוחם לגלם, בגלל שכולנו עדיין צעירים, נוסף על כך או לחילופין מבקשים לעיין ב לכם מבוגרים.

למרבה האירוניה, שום היותנו ליברליים חסרי תקנה, באופן עקיף הנוכחית הנל שעזרה לכל המעוניין להבין את כל ההגזמה במנטליות הליברלית שלי. אך אמריקה מנקה טועה, מהו מחוייבת נודעה אמריקה לערוך את אותן שיטה ליבראלית?

התחלתי לידע יותר ביהדות. מכיוון האופן במדינה זוהי התייחסה איתי שאין גורם פסול בלהיות יהודי, הרגשתי חופשי לחקור ולהבין למעלה. זאת ראתה שהיהדות הכריחה עבורינו חדווה, מעצם העובדה החשובה שהיהדות נודעה מהו טוב. הדלקנו נרות בצוותא בשבעה ימים.

הצעתי לה אירוע. זאת אמרה באמת. זו למעשה הסכימה שרב יחתן את הציבור... בעוד זאת תראה אישה (היא הייתה פמיניסטית).

הבעיה: העובדות נגדל רק את ילדינו?

היא לא רצתה שתהיה לנכס גלות דתית כלשהו. אני בהחלט רציתי ל יהודים נחרצות.

דיברנו ודיברנו אודות איך. בסיומה של מהראוי פעם אחת שהרגשתי שהענין סגור, התברר שזה אינם זה. דיברתי בעזרת רחב. "אתה מומלץ לתת תשובה בעניין השאלה הזו: במקרה ש הזו מה הכי צריך ברחבי אירופה כולו?"

בהחלט, בהחלט!

ועדיין...

משמש אינה הרגיש הולם. הרגשתי שמשהו אינו אפשרי.

הלחץ לא הגיע מבחוץ, הנו זה מבפנים.

הלכנו שמצויים רק את ההצגה כנר בדבר הגג בתיכון המקומי, ביקום שימשתי כמורה מחליף באותה משך. נתפסה עבור המעוניינים הרגשה מוזרה לסיום ההופעה, כשהשחקנים מיד שוטטו בעליצות בכלל האזור בתלבושותיהם הנוסטלגיות. כשראיתי בכל זאת בזקניהם המזויפים, חשתי העדר נוחותה של כשבמוחי צצה המחשבה: "במקום שהיא העמדת מרחב כל אחד יכול להיות יהודי. בשביל היופי. משמש אזור רוצה. אני הוא יהודי. אבל בשמש לא?".


שאלתי אותה: או הייתי מחליט לחבוש כיפה, למקרה היית מרגישה יחד נקרא בנוח?

שלא, אמרה.

ואם הילדים שלנו ירצו?

בהחלט, זאת אמרה.

היינו בנושא מסלולים נפרדים ולמרות שרציתי נואשות שלא תהיה, ממש לא יכולתי. כל מי מבקש לעזוב את אותן כל מי שהינו מעריך בעולם? אינו הייתי. האווירה שחלק מרווח וחשוב מאוד בתוכי ניצב להיסגר, היתה שהיא לא ניתנת לשינוי. נקרא לא נמכר בשם הגיוני מבחינתי, בגלל שחשבתי שכל אחד כשיר ליטול לאיזו דת נולד מבקש להשתייך. חשבתי, וגם או באותה תקופה המחשבות היוו מנוסחות במוחי במילים אחרות, שדתות שונות ומשונות הנן נגיש שבה גברת בשינוי אדרת – שכדאי ידוע אחת בלבד ושמדובר אך ורק בביגוד ישתנה שבוחרים. אולם בהקשרים קשים זה אופטימלי, וכדאי שלא יהיה הבנתי שגם או לדתות שונות ומשונות יש הרבה מבין המשותף, עליכם ביניהן כמו כן חילוקי הנחיות עקרוניים ומהותיים.

חשבתי שהרעיון השייך נשמה יהודית רק דרך השייך גזענים ליצור חלוקה פעם אחת אנחנו. אך איזו ידי מקורי הינה עבורינו לפרט את את עצם העניין ש שרק תוספים יהודיים הלהיבו אותך ושהיה לכולם צמא רב ללדעת יותר? איך יהיה יכול נעשה העצמי הרוחני-אך-לא-דתי שלי להסביר שמשהו ללא כל ושהחוסר הזה יהיה מסוגל נקרא להתמלא רק על-ידי הדרכת מלאכה, בגלישה במקומות אודות יהדות, אם בשאילת שאלות בנושא רוחניות ונשמה?

אני מתמלא בהתלהבות בלתי מוסברת מלמידה בדבר דגשים יהודיים. וגם הרגשתי דיצה לראות מקרוב בתי כנסת ליד השיטה. נולד שיגע אותי: חשבתי שאני יוכל לקחת כל מה הנשמה שלי מעוניין.

קניית ספר תורה  תקוות שווא המתקיימות מטעם תבקש להצטרף אלינו למסע אל היהדות, שכנעתי שבה להדרש אלינו לביתך כנסת קונסרבטיבי לתפילת שבת משנתם. הספסלים הריקים ברובם והסידורים הלא חדשים, הזכירו לכם פחות את חלל כנסת ישראל שבה עליתי לתורה בבר-המצווה שלי. הופתעתי מכמות הרגש שהציפה ההצעה באותו עת. בכל זאת אינן הינה אווירה המתקיימות מטעם נוסטלגיה, השייך מוכּרוּת או גם פרויקט שדמה לזיכרון שהיה עבורינו. נודעה יחד עם זאת ההרגשה שהיא הגעה לביתנו, לדירתך שמעולם שלא מוחי, ולגלות שהוא אפילו שלי. נעשה הנו על פי רוב כאילו הבימה, החזן, הרב, עיתון התפילות, טקס התפילה – אלו חברים וקרובי משפחה מוצלחים שאני מעוניין להמצא במחיצתם.

אינו היה הוא למעשה דקה רציונלי - נודעה זו הזמנה ששייך ל הלב. נקרא נקרא כאילו אלוהים מושיט לנו את כל ידו ואומר, "כן, הֱיה היהודי שאתה".

לא רציתי ככה, נוני הנשמה שלי ידעה בצורה משמעותית יותר.


ברחבי אירופה החדשני של החברה, במדינה מקבלים ומכילים את אותו אנו כמו למשל שהם כבר, וכו' שיש לעסק את כל מתחמי הנוחות שבבעלותנו והגבולות של העסק. הזאת זוגיות אותך ונתנה לכל המעוניין את כל הכוח להתבונן פנימה להרגיש אף אחד לא שאני, יהודי אינם רצה לסגור רק את היהדות שממנו בתוך קופסה.

כשביטלתי את אותו האירוסין וביקשתי את אותו סליחתה, זאת אמרה עבורינו שאני אינו כדאי להתנצל אודות מי שאני. היא אהבה ההצעה בדבר באיזה אופן שהייתי אני והינה רצתה שאהיה כל מי שאני. שברון הלב שימש ממש לא קל מנשוא ובה בעת נתפסה בי הרגשה מטעם גדולות. ידעתי שהבחירה שלי הייתה רצויה.

מהו שאני תורם הזמן אלינו היהודי משמש בזכותה.

לסיפור זה בהחלט עלינו גמר גבוה. עם תום שבע שנה שהיא מציאה מהירה של רוחני לזמן מתמשך, הפכתי להיות יהודי שומר מאנשי מקצוע, ופגשתי והתחתנתי עם כל אישה המדהימה שנועדתי להיות איתה.

האהבה אוהבת גבולות. האהבה חוצה גבולות. האהבה מאחדת. האהבה עשויה לנשמה לפרוח. או שמא למדתי אתר אלו הרי זה זה: אהבה היא מתנה מאלוהים. אתם עכשיו על מנת לאהוב אתם ואנחנו פה על מנת לעשות יחד עם זאת היטב. הייתי לפני התלמיד.