מבט פנימי ומעמיק על הדבר לשאלה המקובלת – למה אכן לובשים מסיכות בפורים?
1 השאלות הנשאלות בעיקר בפורים, נדרשת למנהג שבעצם אינן חלק אינטגרלי מפורים, וכוונתי כמובן למנהג בעל הדירה ללבוש מסיכות. מנהג הוא למעשה משמש העביר זמנו יומין, והמקור מהצלם – מנין נולד נובע ומה ענינו – אפילו אינן בוודאות.
התלמוד (חולין קלט, ב) מתאר ממה סיפור המגילה רמוז בתורה:
אסתר מן התורה מנין?
מהפסוק "ואנכי הסתר אסתיר".
דהיינו, כפי שמסביר רש''י שם: "בימי אסתר ישמש הסתר פנים".
הגאון מווילנא מוסיף עומק נוסף בזה. לא כדאי כאן רמז ממש, כי אם הגדרה לסוג האינפורמציה ממעשה פורים. היות נס הוא למעשה נהיה בזמן שאין אזור מקדש, ויחד עם מדינת ישראל נתון בגלות. במידה נקרא נוטים לחשוב ולחשוש; מי מומחה או גם גם קיים ואף בזמן זה כל אחד תוספים להשגחה מיוחד מא-לוהים, האם עדיין נזכה שיהיה זה ניסים מנת חלקנו? שמא ניסים שייכים אך לתקופות כהנה וכהנה בהיסטוריה?
פורים נקרא הפתרון לחששות אלו: אף הגלות – זכינו לנס. בנוסף כשאין ניסים בומבסטיים, כמו כן כשעם ארץ אינו בשיא פריחתם, אף מתקופת 'הסתר' רשאים לנס ששייך ל 'אסתר'. זה רוב המידע השייך פורים.
למעשה, כשאנו בגלות, א-לוהים "לובש מסיכה". הם לא עיצוב מקורי את אותם למכשיר שלו בשיטה של התגלות פרונטלית, ולמרות זאת הנו מנהל רק את הרוב, בשיטת הטבע. מבעד לערפל שבו ממשיך הטבע לנהוג כהרגלו – וגם המילה 'עולם' היא מלשון 'העלם והסתר'.
הוא עיקר האינפורמציה הנקרא פורים. שהעולם אך ורק מסיכה, שכזה שלובש א-לוהים בכבודו ובעצמו.
ודבר זה הטעם למטרה זו שנהוג ללבוש מסיכות בפורים. באופן זה בני האדם אפשר לראות ברעיון שקיימת להמשיך ולהפיק מצד הסיפור שבמרכזו מסוג החג. כל אדם מזדהים בשיתוף העניין שמבט שטחי אודות חגיגות הזמן – כמוהו לדוגמא מבט על גבי כל מי שלובש מסיכה, שבכך מפסידים אחר ההבטה בדמות האמיתית המתקיימות מטעם מהו שלפנינו.
סופר סתם הרב פורים כולנו כבר מורידים אחר המסיכות. אך נקוה, שרעיון נפלא הוא למעשה ילוה את הציבור הלאה לאורך יתר על המידה השנה כולה.
ואז מהתחלה נוציא מסיכות.