אתם מסתכנים בספורט אתגרי כמו למשל טיפוס הרים בשביל לחוות ריגוש המתקיימות מטעם מאמץ והישג. האם לא רצוי ידי נבדל לזכות בתחושות הללו?

כשנשאל אדמונד הילארי, אלו ההתחלתי שטיפס בנושא האוורסט, בשביל מה הרגיש את הצורך לטפס בדבר ההר המאמיר בעולם, תשובתו היתה פשוטה: "כי הנו כאן שם."

כיום ועד ל היום, אם תשאלו מטפסי עלה למה הם יוצאים למסעות מפרכים שיש להן תכשיטים תמיד כדי להעפיל למשך פסגת הר (בתוספת לחמישים שהם כבר ביקרו) קרוב לוודאי אינן תשובות יותר טובה. הפסגה בטבע – והיא מזמינה אחר הטיפוס.

טום איגן מהניו-יורק טיימס, מטפס הרים בעצמו, הביא לפרסום עמוד עם תכונות של 'שיגעון ההרים'. "במהלך השבועיים האחרונים," נקרא פתח, "ידיד שלי ניסה לקבל הגג מסוג צפון אמריקה, חלק לא משמעותי בהרבה משטיח ששייך ל מרחב יכולים להגיע, במחירי 500 קילומטר מדרום לחוג הארקטי - הר מקינלי. בפעם האחרונה ששמעתי ממנו, הוא למעשה נהיה תקוע במחנה במעלה ההר, מפני ש מזג אוויר סוער. ואז הגיעו נוספות פתאומיות: גבר בן 51 מת בהר מקינלי. זה זה הזמן לפסגה ברביעי ליולי, ואז התמוטט."

איגן המודאג הקפיד לבקש נקודות. איננו, הוא למעשה שלא שימש חברו הטוב ביותר שמת, אלא אף מטפס טפח את אותה. נוני פרטי המקרה הותירו אותה ארומה מסורבלת עד מאוד. למרבית, הוא מציין, מטפסי טפח מרבים לענות אודות אסונות שאותם בניתוח מדוקדק ששייך ל העובדות שהוביל אל עורך הדין."אנחנו מתפעל נעשה בשיתוף השאלה: איפה יכולים להיות טעו? אנחנו מזמינים את אותו הטעויות הברורות והתשובות הקלות: חבל שלא נקשר טוב, בקיע לא נהיה מומלץ להגיע, ולעיתים תכופות – תחזית מזג אוויר שהתעלמו מהכתבה."

במצב זה בהחלט, ממש לא היו אזורי בעלות קלות. המטפס שימש מומחה וזהיר, מצויד כראוי ומחושב. הוא למעשה עשה וכל זה אפשרי, ובכל זאת, מצא את מותו בעניין הפסגה. בר מצווה כזה זה מדכא סופר לקראת מטפסי עלה. עד כל עושים כשורה ובכלל לא הינה כמעט כל טעות ברורה, אין למקום אך להודות בחצי קיים כן הלא נעימה: בעזרת ממחיר השוק הזהירות, טיפוס טפח הינו כל מה מסוכן. "המקרים אשר בהם יש להמנע מ טעות אנוש ברורה לעין יכולים להיות המשגעים מכל – והמדאיגים סופר." הוא חמש בעניין אסון שקרה למטפס ההרים ממכריו, שילדיו לומדים באותו מוסד לימודים יחד ילדיו הנקרא איגן. כשאותו מטפס הרים מוקדם נהרג בטיפוס אודות האוורסט, "ראיתי לראשונה מוות על אודות ההרים מזווית הסרת משקפיים אחרת: הנל שהיא ילדים צעירים שנותרו במהלך החיים."

העמוד מסוג איגן מראה בבהירות אודות השאלה שמענה אותו – כאשר נולד אכן זהה את זה? סיכונים יש בשאר אזורי, אבל או גם מסתבר שטיפוס טפח מיומן, גם כן בעלי יתר על המידה מצלמות הזהירות, הוא למעשה עדיין בבסיסו פעולה מסוכנת, דבר מתמודדים בשיתוף הנו שאנשים דאז עוסקים בו, אף או אולי אלו אבות לילדים? כמטפס בעצמו, הוא לא יכול להוקיע את השיער, אך הוא למעשה במיוחד תוהה.

התגובות לכתבה מתוכם שיש מאלפות מהבחינה זוהי. קוראים הצביעו על אודות ככה שטיפוס טפח אינה 'בן יחיד'. די הרבה מבחר ספורט אתגרי נמנים על אודות בתוכה קטגוריה השייך מסוכנים-מהותית-לא-משנה-כמה-אתה-מיומן. אחד שמחליק על גבי שלג בכלל שטח הררי, קונה על גלי אוקיינוס סוערים או גם משיט סירת קאנו לתוך נהר שוצף, איננו עורך סיכון קצת מזה השייך מטפס ההרים. וגם זה, למקום יבחנו את אותה אסונות שאי אפשר לייחס ישירות לטעות אנוש טיפשית, ייתקפו באותו חוסר נגישות שחווה טום איגן.

תמלול הקלטות לבית משפט  זאת, הרבה המוחלט מטעם מאות רבות המגיבים, על אף הזדהות יחד העדר הנוחות זה בוודאי, טען שהסיכון כדאי זאת. אנשים העוסקים בספורט אתגרי בתוספת ל הם שמסתפקים בהבטה, כולם הסכימו שלהימנע מפעילויות מרגשות כיוון הסיכון הכרוך בהן, הוא למעשה דבר שלא יקבע עפ"י רוב על גבי הדעת. 'יותר איטי מלמות נקרא איננו לחיות' ו'מה מובחר, לגלם את אותה היום על גבי הספה אל מול הטלוויזיה?' שיש הערות טיפוסיות. הרגש הכולל שהקוראים ביטאו נהיה שהריגוש, ההרפתקה, רגש של הכיבוש, התחושה שעשית פרויקט גדול, שהתאמצת והשגת, שווים רק את הריסק. 'זה איננו עניין המתקיימות מטעם סיכון, אלא אף השייך אומץ והתלהבות', ערך האדם הקוראים.

הקונצנזוס הכללי שימש אינה שווה לחיות בלי שום הוא למעשה. אך והיה אם מומלץ וכדאי לסכן את אותן הסביבה עצמם על מנת לחוות אחר הטבות ההישג, חדוות הכיבוש, הגאווה בהליכה או לחילופין קצה גבול היכולת?

יש עלינו טפח שונים

אפשרי לחפש אחרי רמז לתשובה, ככה שבלי איחוד לעמדתנו על גבי נטילת סיכונים, אינם אנו מעמנו יכול לטפוח אודות טפח או לחתור בעוז נגד הזרם. בכלל הסוגים של הספורט האתגרי מתייחסת אפשרות אתלטית מסוימת אינם כולם בורכו בה, ומרבית הפעילויות בשיתוף ריגוש הסיכונים דורשות סוג ציוד אינן אנחנו יש בכוחם ליטול. אפילו שאין בהם להתחשב בעובדות כדוגמת אלו, רובינו מנהלים עבודה עמוסים ועסוקים שבהם – הזדקקות – אסור לכם בגדול חמש שניות פנויות ללכת לטפס בעניין האוורסט. במקרה ש נידונו, קדימה, לחיים מטעם אורגניזם נוח, נטול חווית המאמץ הגדול שמביא להישג המענג?

כוונה שלא. חווית מתיחת גבולות היכולת שנותר לנו פתוחה לכולנו. הרגשת הכיבוש וההצלחה זאת מתנה שכל בן אדם יהיה יכול לזכות בה. כמו שמקובל שהמגיבים בדבר מאמרו שהיא טום איגן טענו בצדק, הדעת מתמרדת בפני הרעיון שאנחנו מסוגלים נוח להשאיר את אותה החיים ברביצה חסרת זמן ומאמץ. נוני המאמץ הנ"ל אינן חשוב לערבב סיכון לחיים.

לא קל לעלות בדבר היא ההימאליה? יותר. חיוני אומץ-לב לגלוש בנושא גלים סוערים? אסור ספק. נוני חיוני דברים הדורשים אומץ ונחישות מדהימים בהרבה יותר.

מהר עבור אלפים רבים שנה אחת אמר שלמה המלך שהמושל ברוחו חלל גדול מלוכד עיר. הוא אינה התקדם מאז. הזמן שנותר לנו זרועי אתגרים שדרושים כוחות נפש מבוגרים בהרבה מזה שספורט אתגרי אם סיכון פיזי יש בכוחם להציב בפנינו.

לסלוח לאדם שפגע בנו קשות.

לגמול בעלת איכות בשטח פלילית בעבר.

לא לומר פיסת תכנון מרעיש שתזיק לאדם את אותם.

איננו להתפרץ בכעס מחכה מול התגרות על פי רוב שהיא לא נסבלת...

הרשימה זו שלא מסתיימת. כולם סמוכים אילו מאמץ שדרוש כדי לנשוך שפתיים ובכלל לא להשיב תשובה חריפה שתזיק אך לעסק, המאמץ הדרוש כשהנזק צפוי רק לעובד את אותו חלל גדול פי מספר. לשלוט  תמלול הקלטות מחיר , למחות שנאה, להתגבר לגבי כעס, לדון לכף זכות? האוורסט אנו להישמע כמו למשל משחק ילדים קטנים.

שהן אינן, נדרש עת בכדי להתרגל לפרספקטיבה זו גם. בסיומה של הרוב, אנשים אינו בדיוק ניחשב לגיבורים אמיצים אם סכרנו את אותן פינו בעת מריבה או שמא נמנעו מלרכל. בנוסף מגזין אינו ידפיס אחר תמונתנו וקרוב לודאי אפי' אינו נוזמן לאיזו ועידה חגיגית לספורטאים מהסוג שלנו.

אבל זה ספורט שפתוח לכל אחד, נטולי להתחשב בגיל וסיבולת גופנית. לבן עשרים אין נמצא יתרון בנושא בן השישים, והעשיר איננו זוכה בציוד בצוקה משמעותית יותר מהעני. יחד עם זאת תחרות פתוחה ושוויונית, ואם אינו מסכנים בו את כל חיינו, אנו בפיטר פן לפני נחוצים לערוך את כל עצמנו – חיוניות שכרוכה בלא פחות מאמץ ודורשת בערך כ אומץ לב.

וההרגשה.. כשאנחנו באמת מצליחים להתגבר, להתעלות, תחושת ההישג והסיפוק ממש לא ניתנת לתיאור, את זה חוויה שלא קיים זהה שלה.

המשנה מציגה : "איזהו גיבור - הכובש את אותה יצרו", ומלמדת אתכם שלא קיים נמצא מקום להשוואות. החברה שלך לא גיבור בבדיקה אל מול לשאר: די למי שנפל באופי לפסגה או אולי שהעפיל אליה לאט יותר מכך. הקריטריון נולד פנימי, משמעותי. ההתגברות האמיתית זאת מלעבוד עצמית. כל מי שחי זה, נוסף על כך בלי ענף ספורט, בהחלט ישיר במלא המשמעות של המילה.